פסק-דין בתיק ת"א 155444-09

1. לפני תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף על פי פקודת הנזיקין עקב אירוע נפילה במדרכה.

2. כפי המתואר בכתב התביעה, התובעת ילידת 11.4.60, בדרכה למקום עבודתה, הלכה על המדרכה ברחוב ויצמן בהרצלייה ביום 8.10.06, כאשר נתקלה רגלה בריצוף משובש ומרצפות בולטות לרוחב כל המדרכה, אשר יצר מכשול ועקב כך נפלה ונחבלה בקרסול ימין. נתבעת 1 היא הרשות המקומית אשר בתחומה נפגעה התובעת. נתבעת 2  היא מבטחת הנתבעת 1 בפוליסה לטובת נזקי צדדי ג'.

3.  ממקום התאונה פונתה התובעת באמבולנס לבית החולים מאיר בכפר סבא. התובעת אושפזה במחלקה האורטופדית עם שברים מרוסקים בקרסול ימין. התובעת עברה ניתוח לשחזור פתוח וקיבוע פנימי של השבר ובתום הניתוח רגלה קובעה בסד גבס אחורי. לאחר חמישה ימי אשפוז שוחררה התובעת לביתה ביום 12/10/06. ביום 4/12/06 עברה התובעת ניתוח נוסף להוצאת הברגים, וביום 29/5/07 אושפזה התובעת שוב להוצאת הקיבוע הפנימי לשלושה ימים עד ליום 31.5.07. התובעת שהתה בימי אי כושר רבים והומלצה לטיפולים רפואיים ולמשככי כאבים.

נסיבות התאונה : האם התובעת נפלה על המדרכה או "נתקעה" בעת עלייתה על המדרכה?

תיאור התאונה בטופס ה"תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה"

4. הנתבעות טוענות כי דין התביעה להידחות הואיל והתובעת לא הוכיחה את מקרה התאונה. מדובר בעדות יחידה של בעלת דין. התובעת תיארה את נסיבות נפילתה כפי המצוין בטופס ה"תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה" אשר הגישה למל"ל באמצעות בא כוחה, אולם לגרסה זו קדמה גרסה שונה שנמסרה על ידי התובעת למל"ל במסגרת ההודעה על תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה עליה היא חתומה. הנתבעת מסתמכת על תיאור התאונה כפי שנחתם על ידי התובעת בטופס מיום 13/11/06 כדלקמן: "לפי דברי העובדת- בדרכה לעבודה כרגיל חצתה את הכביש ורצתה לעלות על המדרכה, נתקלה במדרכה...".

5. הנתבעת טוענת כי על פי גרסתה הראשונה של התובעת היא לא נתקלה במכשול במדרכה ולמעשה מרצפות כלל לא מופיעות בטופס. התובעת נפלה על פי עדותה בטופס כאשר רצתה לעלות על המדרכה. הנתבעת טוענת כי התובעת אישרה כי היא סיפרה לפקידה את הגרסה והיא חתומה על גבי הטופס. הנתבעת טוענת כי מצופה היה מהתובעת להביא לעדות את אותה פקידה על מנת להוכיח כי נסיבות המקרה לא הובנו בשל קשיי שפה. במיוחד מקום שיש טענה בעל פה של התובעת כנגד מסמך החתום על ידה. 

6. התובעת העידה ותארה את נסיבות נפילתה כי, מסלול הליכתה למקום העבודה הוא קבוע, אולם לא עברה באותה נקודה על המדרכה באותו מקום מידי יום. התהלכה על המדרכה במקום התאונה בעבר. המדרכה בה נפלה הייתה ברוחב 2.5 מטרים מקסימום שלושה מטרים. התאונה התרחשה בשמונה בבוקר עם ראות מלאה. התובעת העידה כי לא אחרה לעבודה ולא מיהרה. בשעה 8:15 ירדה מהאוטובוס, חצתה את הכביש לרחוב ויצמן. לא זכרה אם התכוונה להמשיך למקום העבודה באמצעות הליכה או שימוש באוטובוס נוסף. לאחר שעלתה על המדרכה והתהלכה מספר צעדים נפלה. התובעת העידה כי היא לא פנתה לעירייה לדווח על מכשול . 

7. התובעת נשאלה לגבי הגרסה שמסרה בדיווח לצורך הגשת טפסי המל"ל כתאונת עבודה. התובעת העידה כי התקשרה אליה פקידה בשם מרים ושאלה כיצד התאונה התרחשה. בזמן זה הייתה בכאבים ותחת טשטוש וביקשה מאותה מרים לחזור אליה פעם אחרת. מרים הסבירה לה כי היא לא יכולה ועל כן היא סיפרה לה מה קרה בעברית כי היא לא דוברת רוסית. העידה כי הכתוב בטופס לא נכון, הנפילה התרחשה לאחר שהתובעת עלתה על המדרכה. השיחה הייתה טלפונית כאשר הטפסים לחתימה הגיעו בדואר על מנת שהתובעת תחתום במקומות המסומנים על גביהם. התובעת חתמה במקומות המסומנים מבלי לקרוא. לא היה אדם בבית שיכול היה לתרגם לה את הטפסים, חשבה שמה שאמרה לפקידה מרים נרשם מפיה ומיהרה להחזיר הטפסים לפי דברי מרים.

8. התובעת טוענת בסיכומיה כי הפרטים נגבו ממנה טלפונית בשפה העברית , כשהיא הייתה במצב של טשטוש וכאבים קשים, הטפסים הגיעו בדואר וסומן לה היכן לחתום על גביהם. מדובר במסמך אשר לא נרשם על ידי התובעת, לא תורגם לה לרוסית והיא חתמה עליו מבלי להבין את תוכנו ועל כן אינו מהווה ראיה לנסיבות התאונה.

9. אני מקבל את גרסת התובעת וקובע כי בנסיבות האמורות בהן התובעת אינה דוברת עברית כשפת אם, כאשר תיאור הנסיבות נגבה באמצעות הטלפון, בשפה בה התובעת מתקשה לדבר ולהבין, מקום גם עדותה בפני נעשתה על ידי מתורגמנית, וזהו למעשה המסמך העיקרי עליו נשענת הנתבעת בבקשתה לדחיית התביעה, אני סבור כי לא על מסמך זה לבדו תדחה התביעה.

גרסת התובעת בטופס הפינוי שנערך על ידי מד"א ביום התאונה :

10. על פי דו"ח מד"א אשר מולא על ידי ד"ר יורי אינסבורג, נכתב כי כתובת האירוע כפי שנמסר במוקד היה ברחוב ויצמן 3, ובאנמנזה כתב הרופא כי: "לפני זמן קצר בדרך לעבודה נתקע במדרג ברחוב ויצמן בהרצלייה ונקעה את הקרסול הימני".

11. הנתבעת טוענת כי, גם בטופס זה אין כל זכר לגרסת התובעת לעניין המכשול ולמעשה צמד המילים הכתובות: "נתקע במדרג" הנם שיבוש של המילים "נתקעה במדרכה". לטענת הנתבעת זוהי הוכחה נוספת המורה כי גרסת התובעת אינה אמת.

12. חקירת ד"ר יורי אינסבורג : ציין כי את המידע לגבי נסיבות התאונה קיבל מהתובעת על פי האנמנזה שקיבל ועל פי הדו"ח צוין כי התובעת "נתקע במדרג" וככל הנראה הכוונה היא שבעת שהגיע עם האמבולנס ראה את התובעת ושאל מה קרה ורשם את התלונות, בדק אותה ופינה אותה לגורם המתאים. את הדוח ממלא או באמבולנס או בהגיעו לבית החולים. העיד כי הוא פונה למטופל בשפה הנוחה לו: עברית, רוסית אנגלית אבל לא ערבית. העיד כי הוא כתב את האנמנזה.  

13. התובעת נשאלה מדוע סיפרה לרופא מד"א כי נפלה בעת עלייתה למדרכה. התובעת השיבה כי, הוא לא דיבר איתה רוסית אלא עברית, הייתה בהלם לאחר הנפילה, התבלבלה בין המילים מדרכה ומדרגה.

14. בסיכומיה ציינה התובעת כי, בעת גביית העדות נציג מד"א לא דיבר עמה רוסית ובעת שפגשה בנציגי מד"א הייתה בשוק והשתמשה במילה מדרגה ולא מדרכה . יורי אינסבורג העיד כי לא זכר את התובעת והעיד כי הוא לא דובר עברית שפת אם והוא בעצמו לא הבין את אשר כתב בדו"ח - את המילה: מדרג. העד לא זכר מתי ערך הדו"ח בעת הפינוי או לאחריו. העד ציין כי בעת לקיחת האנמנזה לא חוקרים ובודקים ולמעשה לא הוא דיבר עם התובעת אלא הפרמדיק ניניו אשר גם הוא אינו דובר רוסית וזו למעשה תמיכה לכך שלא דיברו עמה רוסית.

15. אני סבור כי אין לקבוע כי דו"ח זה ישמש ראיה בעלת משקל רב לנסיבות התאונה, משום שגם אם הכוונה היה לרשום "נתקעה במדרכה" עדיין לא עולה מכך כי נסיבות התאונה היו שונות מנסיבותיה המתוארות של התובעת ואין להסיק מכך כדרך הנתבעות, כי התובעת נתקעה בעת עלייתה על המדרכה. התובעת הסבירה כי דרך גביית עדותה בפני נציגי מד"א הייתה רצופה בקשיי הבנה, לאור מצבה הרפואי ולאור אי ידיעת השפה הרוסית עם נציג מד"א ששוחח עמה. על כן איני סבור כי על  סמך טופס מד"א לבדו יש לדחות  התביעה.

16. מכל האמור לעיל אני קובע כי עלה בידי התובעת לשכנע כי נפגעה בעודה הולכת על המדרכה ולא בעת עלייתה על המדרכה.